בה' באדר תשפ"ג 26.2.2023 נרצחו בפיגוע ירי בחווארה הלל ויגל יניב ז"ל הי"ד
רובינו לא הכרנו אותם, גם לא אני .
אבל משפט אחד מהסטוטס של הלל בווטסאפ תפס אותי , והיא לי בעוצמות , על האדם שהוא היה , והמוטו שהוביל אותו בחיים .
מה שקרה לך הוא לא הסיפור , הסיפור הוא מה אתה עושה עם מה שקרה לך.
אנחנו כולנו חיים כאן את החיים שלנו , על הכדור הזה , בתקופה מטורפת הזאת , למזלינו זכינו להשתבץ בתוך המשבצת הזאת המתוקה והמדהימה שנקראת ארץ ישראל , בתקופה שהיא אחת מהסוערות ביותר שידעע העם שלנו בעשורים האחרונים.
וגם אם לא היינו חיים כאן , אלא אי שם , במקום מאחר שבו השמש זורחת , הציפורים מצייצות ( גם פה) , הטאובל והמים בשפע ( גם פה) והחדשות של כל יום טובות מיום האתמול ( זה פחות פה לצערינו אבל בעזרת ה' עוד מעט..)
עדיין, כל אחד מאיתנו סוחב על גבו את משא החיים, ולכל אחד מאיתנו יש ארועים מכוננים שאיתם הוא מתמודד , או מדחיק –שזו גם סוג של התמודדות.. החיים כלשעצמם יכולים לזמן מטען שהולך איתנו לאורך שנים. בפרטי אם אנחנו כאן על המשבצת הזו.
, טוב עד כאן הכל מובן וברור , העניין הוא שהרבה פעמים בחיים חוויות מצרבות לנו בתוך תת ההכרה שלנו , בצורה בלתי מודעת ולאט לאט בלי שנשים לב מתחילות לנהל אותנו , בתבניות מאוד מסוימות
שהמטרה שלהן באמת להגן עלינו כדי ש..
כדי שלא נכווה שנית , שלא נפגע כמו פעם , שלא נתמסר בלי הכרה לחיים שאכזבו כבר פעם..
מנגנוני הגנה שהתפתחו עם השנים כדי שלא נגיע לקצה .. כי כבר היינו שם…
איזה קצה? ואיפה הוא נמצא?
יש ביטוי כזה שאנחנו משתמשים בו מידי פעם, אני מקווה שכמה שפחות .. :"אני יוצא/ת מדעתי". או אני אני יוצא /תמהכלים זה אותה הגברת בשינוי אדרת.
לימדו אותנו חכמים שאדם מורכב משני חלקים גוף ונפש / גוף ונשמה . שני הפכים שקשוריםן אחד בשני ואין כאן המקום להרחיב עליהן אולי בנהזדמנות.
רוב העולם אם נשאל אותו ממה האדם בנוי הוא יגיד גוף ונפש , וכשארש נשאל אותו מי מפעיל את מי הגוף את הנפש או הנפש את הגוף ?יגיד לנו ברור שהנפש את הגוף!
אז הנפש/הנשמה – היא הרוכב- האור . והגוף הוא המרכבה – הכלי.
דעת – היא היכולת שלנו לחבר בין הגוף אל הנפש בין האור לכלי , אני יוצא מדעתי / אני יוצאת מהכלים – מתחיל ניתוק בין שני החלקים האלו.
ומי שחווה את זה / או חווה חלקים מהעניין הזה זה מפחיד ואין לנו רצון להיות שם לעולם.
בעצם כאשר זכרון טראומתי משלתלט לנו על המוח החשיבה הראציונאלית שלנו מתערערת ואז אנחנו מגיבים, בדיוק כמו שהגבנו זמן הארוע , המערכת הסימפטטית שחנו מתעוררת נדרכת עד לקצה ואנחנו פועלים לפעמים על אוטומט – , fight’ freez’ fly, ,תגובה שהיתה נכונה לזמן הארוע , אבל ביחד עם הארוע נצרבו לנו בתת ההכרה טריגירים שמפעילים אותנו גם בחיי היומיום ולא בדרך שבה היינו רוצים לפעול. כי ביומים יום אנחנו לא מותקפי/ נפגעים/ נלחמים
אולי זה היה נכון לזמן הארוע / לחמה
יופי , סבל , פוטנציאל אדיר לשינוי
גאבור מטא רופא יהודי קנדי בספרו חכמת הטרואמה (שעובד גם לסרט )מנתח את המנגנון הפנימי של טראומה ככזה שמנסה להתחקות אחר השורשים שלה
אני מביא נקודה מסוימת מדבריו למרות שבאופן אישי יש לי המון ביקורת על התבטאויותיו חסרות השחר לדעתי אחרי ה7.10
למעשה ,עבודה עם טראומה תלמד אותנו קודם כל על עצמינו.
ואליכם הקוראים/ות : לא חייבת להיות טראומה , גם כשילון חוזר במבחן צורב בתת ההכרהב שלנו התניות רגשיות
למעשה מנסה שם מאטה לומר כי המכנה המשותף לכל המחלות המנטליות הנפשיות – הוא טרואמה , באופו אישי לא תמיד מסכים אבל יש הרבה אמת באמריה
יש חכמה בטראומה, ואני שוב מנסה לקחת את אל הבניין שלנו יש הרבה חוכמה בתגובה שלנו לארוע מורכב .
ואם נדע לדייק את זווית הראיה שלנו ונהיה מוכנים לעבודה, הנפילה , הקושי , יהפכו להיות בעצם קרש קפיצה לנו להפוך להיות הגרסא היותר טובה ואפילו המשופרת של עצמנו
הקושי הוא מקפצה . השאלה איך אני מסתכל עליו. כי למעשה אני הוא הפוטנציאל הגדול ביותר של עצמי ואני הוא גם הגורם המעכב הגדול ביותר שלי להיות עצמי!
אנחנו אחרי שנים ש התמודדות וכמעט שנתיים של לחמיה בלתי פוסקת – זו הטראומה הכללית ןובתוכה יש את החיים האישיים של כל אחד ואחת מאתנו שגפ בהם יש רכבת הרים, כל העולם היום מדבר על החיבור הכל כך הדוק בין גוף לנפש . זה מרכז העניין , דיכאון / התאבדות עולה , סוכרת עולה , התמכרויות עולות , חרדות עלו .
אנחנו חיים בוולטאג גבוה מידי ובדיוק כמו מכשיר חשמלי הסיכון לקצר הוא הרבה יותר גדול .
בפועל המפתחות אצלינו בידיים , אבל הם קודם כל בהחלטה כי בדיוק כמו שהלל ז"ל מה שקרה לך הוטא לא הסיפור , למה? כי להרבה קרה לחלק יותר לחלק פחות
הסיםור הוא מה את/ה עושה עם מה שקרה לך.
וקודם כל יש הרבה מה לעשות . זה ההבנה הראשונה , לדעת שכח החיים הוא כח אינסופי וחייבים לחבר את עצמנו אליו , בפרט ברגעים שבהם אנחנו מרגישים מנותקים.
לבחור בחיים בכח בהתחלה זה מרגיש מעושה ומזוייף אבל לאט לאט אחרי המעשים ימשכו הלבבות
חבר טוב – דאגה בלב איש – ישחינה , למצוא מישהו לדבר איתו ךלא להשאיר בפנים.
לייצר איים של שפיות – עם נקודות מפתח להצלחות קטנות – ספורט הוא פיתרוטןו מצוין.
להבין שיש כאן הזדמנות מקפצה לחיים , מתוך החורבן הכי גדול יכול עכשעו לצמוח בניין מפואר וגדול מימדם.
דרך אגב אם הגעת עד לכאן ממליץ לכם ממש לשמוע את הפודקסאט של: אל דרך הבריאה – המרוץ להחלמה הסיפור של יאיר כהן – כדי שנבין לאן אנחנו יכוליםן להגיע ולעלות
נקודה נוספת להתחברר ללימוד משמעותי כזה שבונה לי ומחזק את כוטחות החיים מייצר לי השקפה מכונה שמעלה אותי למעלה
ולחייך גם אם העיניים בוכות. כמה פעמים ביום
יש עוד המון מ לכתוב וזו טיפה בים בעיקר על הבעיה ולהבין שהיא כבר שורש הפתרון אם רק נשמנה את נקודת המבט ונהיה מוכניםם לפסוע צעד צעד בדרך – להיות הגרססא הטובה ביותר שלנו.
זו מגפה = מגפת נפש.
אדם עסוק בסטרס כ הזמן.. שיקרה כך , וכך וכך , המטען האנושי שאדם סוחב על עצמו הוא בלתי ניתן להלכלה.
טראומה היא לא הדבר הרע שקרה לך אלא , מה שקרה כתוצאה מאותה המקרה.